30 בנובמבר 2009
בתהליך בחינת הישימות של תקן ISO 20282 עלתה השאלה האם התקן צריך לעסוק במניעת מצבים של טעויות שימוש, או שניתן להסתפק בתקן שהוא רפרנס לצורך אישור תו שימושיות.
מדיניות התקינה לשימושיות היא שצריך להתאים את מטרת התקינה לקהל היעד. בעדיפות ראשונה, כאשר קהל היעד הוא צרכני המערכת, ניתן להסתפק בתקן שמנחה לבחינת שימושיות המערכת, כאשר השאלה שתעמוד על הפרק היא האם המערכת כשירה או בלתי כשירה מבחינת השימושיות. בעדיפות שניה, כאשר קהל היעד הוא יצרני המערכת, התקן יכול גם להנחות אותם כיצד למנוע מצבים של טעויות שימוש.
לתקן יש כח רב, והוא משפיע על איכות המוצרים. במקרים רבים יצרנים, בנסיון לחסוך בהוצאות, עושים את המינימום הנדרש כדי לעמוד בתקן. תקן שהוא פשרה עם המציאות העכשוית גורם לפגיעה באיכות, מכיוון שהוא אינו מניע את היצרנים להתאמץ לאיכות מירבית.
לדוגמא, בנושא של התרעות במצבי חירום, קיימת בעיה במערכות הקיימות והיא שהמשתמש אינו מכיר את ההתרעה מבעוד מועד. כאשר הוא שומע את ההתרעה לראשונה בשעת חירום, לוקח לו זמן להבין את משמעות ההתרעה. הפתרון המעשי לבעיה זו הוא על ידי הוספת מוד תרגול למערכת, שמאפשר למשתמשים להתנסות בהתרעות בזמן רגיעה. פתרון כזה מייקר את המוצר, ולכן הוא אינו כלול במערכות הקיימות כיום בשוק. בגישת הפשרה עם המציאות, התקן 60601-1-8 אינו מחייב הוספת מוד תרגול במערכת.
גישה אחרת היא שהתקן צריך להיות מכוון ע"פ השאיפה לעתיד טוב יותר, ולא על פי ההווה. בשאיפה לשיפור מתמיד של האיכות, התקן צריך להיות אופטימלי מבחינת הצרכן, תוך התעלמות במכוון מהפתרונות הקיימים בשוק.
בדוגמא לעיל, על פי גישה זו, התקן צריך לדרוש הוספת מוד תרגול, למרות שהמערכות המקובלות אינן כוללות מוד כזה. אילו בעבר התקן היה דורש מוד תרגול, המערכות של היום היו כוללות מוד כזה. ואם היום התקן יכלול מוד תרגול, אז המערכות שיפותחו מהיום הלאה יכללו מוד תרגול. ההתפשרות עם המציאות מקפיאה את המצב הקיים, שהוא תת-אופטימלי.
הטענה כנגד הדרישה לשימושיות מירבית, תוך התעלמות מהמצב הקיים, היא שהתעשייה אינה מסוגלת לעמוד בדרישה כזו. בדוגמא לעיל, נניח שהתקן היה דורש הוספת מוד תרגול. מכיוון שכיום אין מערכות שעומדות בדרישה זו, צרכן שנדרש לרכוש מערכת התרעה, לא יוכל להצטייד במערכת תקנית, מכיוון שהמערכות שנמצאות בשוק פותחו בטרם דרישה זו נכללה בתקן.
דרך אפשרית להתמודדות עם טענה זו היא על ידי הענקת ציון התאמה לתקן האופטימלי. ציון ההתאמה מפשר בין התקן האופטימלי לבין המציאות. ציון ההתאמה צריך להתחשב בכל דרישות התקן. בהווסף דרישה לתכונה שאינה קיימת במערכות הקיימות בשוק, ציון ההתאמה של כל היצרנים ירד, והיתרון היחסי של המערכות הטובות יותר ישמר. מערכות חדשות שיכללו את התכונה החדשה יקבלו ציון גבוה יותר, ויהיה להן לפיכך יתרון יחסי. כמו כן, צרכן שרוכש מערכת, יכול בדרך זו לדעת מראש באילו מצבים ובאיזה אופן הוא עלול להתקשות ולטעות בתפעול.
בנוסף, קיימת אפשרות להמשיך ולקיים את השיטה המקובלת של תו תקן, על ידי הגדרת דרישת סף לציון התאמה. כך, יצרן שיבקש שהמערכת שלו תקבל תו תקן יצטרך לדאוג לכך שציון ההתאמה יעלה על ציון הסף.
במסגרת פרויקט התקינה 181701 התחלנו בישום גישת התקינה לשימושיות המירבית. במסגרת פרויקט זה הוכנה גירסא ראשונה של מדריך אינטראקטיבי אותו אנו מתכוונים להציע לצרכנים של מערכות התרעה. המדריך נמצא באתר הבלתי רשמי של וועדת התקינה לשימושיות, בכתובת http://usability-standards.com/Projects/181701/Guide/index.htm
כפי שניתן לראות שם, הדף הראשי במדריך כולל קישור How to use … לדף http://usability-standards.com/Projects/181701/Guide/HowToUse.htm שמזהיר מפני גורמי כשל אינהרנטים לתקן הבינ"ל 60601-1-8, וכולל קישור להמלצות לגבי בדיקות שימושיות ולגבי הענקת ציוני תקן.